ברחבי הים התיכון, 8 אזורי פיילוט בטורקיה, מרוקו, ישראל, מצרים, קפריסין, יוון, ספרד ואיטליה נבחרו במיוחד עבור היכולת ליישם פעולות שיקום קרקע בקנה מידה גדול שיזמו ונוטרו במהלך חיי הפרויקט, והבסיס יוקם לתמיכה אורגנית לאחר חיי הפרויקט.
כרתים הוא הגדול מבין איי יוון, והחמישי בגודלו בים התיכון, עם שטח כולל של 8,265 קמ”ר. ההתפתחות המהירה של כרתים ב -30 השנים האחרונות הפעילה לחץ חזק על מגזרים רבים באזור. לצמיחת החקלאות במישור מסרה יש השפעה חזקה על משאבי המים ושירותי המערכת האקולוגית של האזור על ידי גידול משמעותי בביקוש למים. כלכלת האזור מבוססת על חקלאות עם עיבוד אינטנסיבי בעיקר עצי זית, ענבים, הדרים וירקות בחממות. מיקום מקרה המבחן הוא בתוך עיריית Archanon-Asterousion (פזה) עם אוכלוסייה של 16,692.
אזור הפיילוט האיטלקי שנקרא “Stornara and Tara” הוא קונסורציום השקיה מקומי ורשות ניהול מים. תפקידה הוא לחלק מים לחקלאים באמצעות מערכות לחץ וחלוקת כבידה בקנה מידה גדול.
אזור הפיילוט ממוקם באזור ולנסיה, במזרח חצי האי האיברי. אזור ולנסיה מכסה 4,6% של ספרד ויש לו 5 מיליון תושבים (10,6% של המדינה). עיריית מונטסה נבחרה כנציגה של השינויים העזים ביותר בחקלאות שפותחו בשלושת העשורים האחרונים. מונטסה עוסקת כיום בעיקר בייצור הדרים ממוכן מאוד עם השקיה בטפטוף וחומרי הדברה, מה שגרם להשפלה מהירה של הקרקע, שבה דחיסת הקרקע גדלה וסחף הקרקע והזרמת הנגר העילי שופרו על ידי קרקעות חשופות.
אזור הר טרודוס משתרע על שטח של מעל 2,000 קמ”ר עם שיפוע שיפוע ממוצע של 31%. האזור כולל 140 יישובים קטנים עם אוכלוסייה כוללת של כ-50,000 תושבים (איור 1 משמאל). החקלאות בקפריסין סובלת מאוכלוסייה חקלאית מזדקנת (גיל ממוצע 59 שנים) ומגודל משק קטן (3 דונם) (Cystat, 2014). הזדקנות האוכלוסייה החקלאית ופיצול הקרקע בשל גודלן הקטן של החלקות החקלאיות הן סוגיות עמוקות באזור טרודוס
אזור המחקר “Merchouch” ממוקם בקו פרשת המים בורגרג, במרכז מערב מרוקו (5.4-6.8W ו 32.8-34N). היא שייכת למחוזות רבאט-סאל-קניטרה ובני מלאל-ח’ניפרה. הוא כולל שלושה אגני משנה ומורכב משלושה נהרות עיקריים היוצרים את הרשת ההידרוגרפית, דהיינו: בורגרג, גרו וקוריפלה
אגן נהר גדיז הוא אחד האגנים החשובים ביותר במערב טורקייה. אורכו של הנהר 401 ק”מ וקצב הזרימה השנתי שלו הוא 60.48 מ”ק s-1 בממוצע. מישור מנמן (Menemen Plain), הממוקם בקצה אגן הנהר, מישורי בגובה של 10 מטרים בממוצע וכולל את בסיס הסחף התחתון של גדיז וכן את חצאיות הסחף והקולוביאליות הסמוכות לנחל הצדדי. עמק גדיז מדורג במקום השני מבין ארבעת המישורים הגדולים במערב אנטוליה מבחינת רוחב האגן והרצפה
נפת פאיום היא שקע גדול הממוקם כ-90 ק”מ דרומית-מערבית לקהיר שבמצרים; היא תופסת חלק מרמת אבן הגיר של אאוקן בחלק הצפוני של המדבר המערבי. אדמות חקלאיות בנפת פאיום זוכות לחשיבות רבה ברמה הסביבתית והכלכלית. היא מייצגת הרחבה של הסביבה הפיזית של נהר הנילוס מבחינת אופי היווצרות הקרקע כמו גם מימי נהר הנילוס, כמו גם היותה מערכת סביבתית המאופיינת במורכבות של מערכות הנשלטות על ידי מאפייני המערכת האקולוגית המדברית. באופן כללי, בשקע אל-פאיום, אקוויפר הסחף נמצא כיום תחת מצוקת זיהום עקב פעילות חקלאית ושימוש נרחב בדשנים אגרוכימיים ובחומרי הדברה וכן בסילוק שפכים. בנוסף, קרקעות הסחף מתפוררות בעיקר עקב סתימת מים והצטברות מלח. ניהול כושל של דשנים חקלאיים וחומרי הדברה, שימוש חוזר במי ניקוז להשקיה, סילוק שפכים ותכנון לקוי של שימושי קרקע משפיעים רבות על הידרדרות מי התהום ואיכות הקרקע באזור המחקר.
קרא על הרעיון של REACT4MED
קרא כיצד מתייחסים למטרות של REACT4MED
